חסר תקדים: בג"ץ הורה על ביטול הבטחת הכנסה לאברכים

בהרכב של שבעה שופטים החליט בג"ץ על הקפאת התמיכה באברכים • אדמונד לוי דווקא תמך • החרדים זועמים ישי: נגבש חוק עוקף בג"ץ • בג"ץ על קטנים - כל הסיפור

מאת: איציק הלל - "חדשות 24" יום שלישי ג' בתמוז תש"ע

קישורים ממומנים

** ישועות בעמוקה **

קישורים ממומנים

הרוחות סוערות, בהרכב מורחב של שבעה שופטים הוחלט על נדבך נוסף בהריסת הכוללים בישראל.

החל מהשנה הבאה אברכי הכוללים לא יתוקצבו מהמדינה, הבטחת ההכנסה תבוטל

השקלים ש"תרמה" המדינה לכל אברך גורמים כנראה לחוסר שוויון משווע בין הסטודנטים המתוגמלים היטב מקופת המדינה לבין אברכי הכוללים שנאנקים תחת הפרנסה מרובת הקיצוצים.

וכך כותבת שופטת בית המשפט העליון דורית בייניש "הסעיף התקציבי אמנם אינו נושא כותרת 'כספים ייחודיים', אולם בחינה מדוקדקת של ההליכים לקבלתו ושל חלוקת התמיכות על פיו, אינה מותירה כל ספק שמדובר באותה הגברת בשינוי אדרת.
באמצעות הכנסת הסעיף התקציבי לחוק התקציב השנתי, נעקפו הוראות חוק הבטחת הכנסה באופן שמיטיב עם קבוצת אוכלוסיה מסוימת בלבד.
ההבחנה בין קבוצות הלומדים השונות על רקע ההבדלים באופי הלימודים אינה מבוססת על שוני רלוונטי, ומהווה, על כן, הבחנה פסולה".

במילים אחרות טוענת בייניש כי הבטחת ההכנסה לאברכי הכוללים גובלת בשינוי ה'סטטוס-קוו' ואפילו באפליה מוגזמת. היות ואין להבדיל בין אלפי האברכים שתורתם אומנתם לסטודנטים שמתמקצעים למען עתידם.

שכחה לה גברת בייניש שסטודנט(גם חרדי יש לציין) רשאי לקבל כ-80% מלגה למימון הלימודים בעת שאברכי הכולל ששומרים על הדמוגרפיה בילודה לא ממש נתמכים על ידי הממשלה, במיוחד לאחר גזירות נתניהו.

מי שהפתיע זה אדמונד לוי, השופט שמקפיד לשמור על דיסטנס, בלשון המעטה מלפסוק אי פעם לטובת חובש כיפה.

בפסק הדין כותב אדמונד כי הקריטריונים לקבלת המלגה גם ככה נוקשים, בעוד שאברכי הכוללים אינם לומדים למען עבודה אלא עצם הלימוד הוא התכלית. לעומת הסטודנטים החילוניים שתקופת הלימוד היא זמנית.

אדמונד היה בדעת יחיד, ששת השופטים צידדו בתיקון ה"אפליה" וביטול הבטת ההכנסה.

החרדים לא שותקים

הרחוב בחרדי געש מתמיד, גפני השתלח "בג"ץ מעולם לא אהב חרדים" מקלב האשים "בג"ץ מנצל את המומנט של ההתקפות האחרונות וחוסר הלגיטימיות כלפי הציבור החרדי, ולאווירה האנטי-חרדית שנוצרה המתינו אנשי 'הצדק והיושר' במשך עשור. החלטה כזו יכולה להתקבל רק על ידי שופטים ששבויים בדעות קדומות ובסביבתם הם סופגים שנאה וחוסר לגיטימציה לציבור רחב ושורשי." ואילו ישי בחר להיות יותר פרקטי "לגבש הצעת חוק עוקפת בג"ץ" הוא הורה למי שצריך.

בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, בכל דור ודור דאג הדואג לשמור על לומדי התורה.

מה חבל שבעידן הזה הגזירות יוצאות מיהודים במדינה של יהודים, אך אנו בטוחים שגם גזירה זו לא תועיל למהרסייך ומחרבייך וקול התורה ימשיך להישמע בגאון בבתי המדרש

לרכישת מדיה (תמונות, וידאו ועוד) או להזמנת צלמים חייגו (24 שעות) 050-818-2424
למעלה

תגובות הגולשים:

3.	מאמר מעליב ולא משקף מציאות	25-7-2010 16:06 * סבטלנה
	אתחיל בסטודנטים. לי זה צרם במיוחד מכיוון שגם אני סטודנטית. משום מה בציבור החרדי מקובל לחשוב שסטודנטים נהנים ממלגות מחיה. ובכן לא כך בכלל הדבר בארץ. כל סטודנט משלם שכר לימוד שנתי כ-10000 ש"ח לשנה בכל המוסדות האקדמיים המוכרים בארץ. נוסף לכך הסטודנט חייב לשלם שכירות דירה או מעונות. מעונות הכי זולים באוניברסיטה העברית בירושלים (שני שותפים החדר קטן ללא שירותים ללא מקלחת וללא מטבח) עולים כ-830 ש"ח לחודש לכל סטודנט. כמובן שסטודנט צריך גם לקנות ספרי לימוד (מאוד יקרים) וגם לממן לעצמו נסיעות ומה לעשות גם לאכול לפעמים הוא צריך ואף אחד לא מממן לו את זה. אז מי שהתברך בהורים עשירים ויכול לא לעבוד כי הם ממנים לו הכל - התמזל מזלו מי שלא כך אצלו הדבר - עובד. ואם פקפקתם בכמות שעות הלימוד של הסטודנט אז לימודיו של הסטודנט ממש לא מסתכמים בישיבה בהרצאות - שם הוא רק מקבל מושג מה עליו ללמוד. הסטודנט המצוי שוקד על הבנת החומר פתרון והגשת תרגילים שבועיים בכל קורס הכנה לבחנים שבועיים בכל קורס וכמובן גם למבחנים. מתי? בשעות היום והלילה בשבתות ובחגים - בכל רגע שהוא יכול לנצל לזה. סטודנטים רבים ישנים 2-3 שעות ביממה וגם זה לא תמיד. בתקופות היותר לחוצות סטודנטים לא ישנים כלל כמה יומיים שלושה ברצף עד שהם פשוט קורסים על ספר הלימוד ומתנתקים. אז מתי הם עובדים? בשעות הלילה בשבתות בחגים ובעיקר ב"חופשות" (שהן תקופות המבחנים). כמו כן סטודנטים רבים חוסכים כסף לפני שהולכים בכלל ללמוד. ואם שמעתם פעם על סטודנט שמקבל מלגה אז הנה האמת כפי שהיא קיימת במציאות: סטודנטים לתואר ראשון אף פעם לא מקבלים מלגת מחייה. המלגות שהם כן מקבלים מקנות הנחה מצומצמת בלבד על תשלום שכר הלימוד. כלומר במקרה "הטוב" הסטודנט ישלם 8000 ש"ח במקום 10000 ש"ח שכר לימוד - ובזה נגמרה כל המלגה. וגם כדי לקבל את זה אסור לו וגם להוריו להחזיק רכב להוריו אסור שתהיה דירה נוספת או נכסים וגם חייבים להגיש תלושי משכורת של הסטודנט ושל ההורים וגם מסמכים נוספים כדי להוכיח שסך כל הכנסות המשפחה הן מזעריות ביותר - אחרת לא יקבל גם הנחה מסכנה זו. מציאות הסטודנט בארץ היא עגומה מאוד. על כן סטודנטים רבים לא עומדים בה ורוכשים מחלות כרוניות רבות במהלך תקופת הלימודים שכן לא שעות השינה שלהם וגם לא התזונה שלהם אינם עונים לצרכיו של הגוף באופן ראוי כדי שיצליחו לשמור על בריאותם. מה גם שהסטודנטים חייבים להקפיד לשלם ביטוח לאומי בין אם הם עובדים ו בין אם לא. הסוג היחיד של הסטודנטים שמקבלים מלגות מחייה הם סטודנטים לתואר שני או לדוקטורט אבל אך ורק כאלה שלשם קבלת התואר הם נדרשים לעבודה מעשית במעבדות במסגרת משרה מלאה וחצי ואף כפולה. ובנוסף לעבודת מחקר מעשית זו הם גם לוקחים קורסים עיוניים וניגשים למבחנים. ולמען היסר ספק המדינה מרוויחה הרבה הרבה יותר כסף מעבודתו המעשית של הסטודנט (באופן ישיר) מהכסף שהיא השקיעה למלגת המחייה שלו. ולמען הסר ספק - כל סטודנט שאינו מניב עבודה יצרנית מעשית מעצם עשיית התואר- לא מקבל שום מלגת קיום וגם משלם על לימודיו ועל הכל כרגיל ולא משנה באיזה תואר מדובר (שני שלישי וכו') וגם לא משנה באיזה מקצוע. ואם שמעתם על סטודנט שכן קיבל איזושהי מלגה והוא לא עומד בתיאור שהבאתי כאן - סימן שאת המילגה קיבל מאיזושהי קרן פרטית או תורם חיצוני - אך בטח שלא מהמדינה. גם לכם יש קרנות ותורמים פרטיים - הרבה יותר ממה שיש לסטודנטים אבל זו זכותו של כל תורם לתרום ועל זה לא מדובר כאן אז נא לא לבלבל בין השניים. בהמשך ההשוואה לכאלה שמקבלים קצבאות והבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי אז לדעתי יש להבדיל בין כאלה שלא יכולים לעבוד בעקבות מגבלות כלשהן לבין כאלה שלא מוכנים לעבוד כי לדעתם יותר חשוב להם לעשות משהו אחר במקום זה ולא "לבזבז את הזמן" על עבודה. ואני מדגישה - עבודה כל שהיא - לאו דווקא מעניינת או מהנה או תורמת להעשרה הרוחנית של האדם ושל סביבתו. אמא שלי לדוגמא אשה בעלת השכלה גבוהה במתמטקה עסקה בברית המועצות בהוראת מדעים ומאוחד יותר בתכנות מערכות מידע וחישוב. וכשבאנו לארץ מה לעשות - לא הייתה לה שפה. הלכה ללשכת עבודה ומה שהיה להם להציע זה טיפול בקשישים סיעודיים ועבודות נקיון. כמובן - הכל בשכר מינימום.והיא לא זילזלה בכך והלכה לעבוד כי אין מה לעשות - צריך להתפרנס. ועסקה בדברים שלא נעימים לה ואף מגעילים אותה במשך שנים. ואבא שלי - כל השנים בארץ עובד בפרך כמסגר-רתך מרים משאות כבדים וזאת עם שעות נוספות ובשכר מינימום. והוא כבר בן 58 ובריאותו לא מזהירה כלל ועובד. וגם אמא שלי עובדת היום ברוך ה' במפעל וזה גם מאוד קשה לה וגם בשכר מינימום. בשנים הראשונות בארץ חיינו בצפיפות נוראית - שכרנו דירת שלושה חדרים עם עוד משפחה כך שבכל חדר שינה פצפון מתגוררת משפחה שלמה של 3 אנשים. חוץ מלחם וחומוס הכי זולים לא היה כל כך אוכל בבית. אני זוכרת איך במשך שנים ראשונות היינו מסתובבים בסוף יום עם אמא ליד חנויות ירקות שנסגרות ואוספים את הסחורה שהם היו זורקים - ירקות ופירות. בבית היינו חותכים את החלק הרקוב ואוכלים את החלק שראוי למאכל. ואני בת יחידה. גם ההורים שלי רצו עוד ילדים אבל הם ידעו שילדים עולים כסף והחיים הם לא פיקניק - מה לעשות. גם אני אולי הייתי רוצה להביא ילד ואפילו לא אחד אבל גם יודעת שילדים עולים כסף ואני סטודנטית ואין לי - אז אני לא מביאה עד שאסיים לימודים אעבוד יותר וארוויח מספיק ויהיה לי. אז אני אביא ילד ואולי אפילו כמה. עכשיו תגידו למה זה נראה לכם פייר שאנשים שעובדים קשה לפרנסתם עם שעות נוספות ולא מרשים לעצמם להביא ילד נוסף צריכים לממן ילדים של מישהו אחר שרוצה ללמוד תורה ולא מוכן לעבוד? למה? וגם אם אנשים אחרים שמרוויחים יותר מההורים שלי בזכות זה שרכשו מקצוע או פתחו עסק ועמלים לפרנסתם למה הם צריכים לממן מישהו אחר שלא רוצה לעבוד? מילא אם אדם לא מסוגל לעבוד מטעם מגבלות רפואיות זיקנה וכו'. אפילו אמהות חד הוריות שיש להן ילדים קטנים עובדות כי אין ברירה. ואם אתם טוענים שיש הפליה לציבור החרדי בקבלת הבטחת הכנסה לאומת הציבור החילוני אז תראו לי מישהו חרדי שעומד באותם תנאים כמו מישהו חילוני לקבלת קיצבה והחילוני קיבל והחרדי לא קיבל. אם תראו לי אחד כזה - אדאג באופן אישי שהוא יקבל מהביטוח הלאומי את מה שמגיע לו. החוק הוא אותו חוק לכל האזרחים - בין לחילוניים ובין לדתיים. אני אישית חילונית אך אני דווקא חובבת דת יש לי כמה וכמה נשים חרדיות שאני נמצאת איתן ביחסים מאוד הדוקים ואוהבת אותן מאוד וגם הן אותי. אני מאוד נהנית לראות הרצאה ב"ערכים" או ב"הדברות" ללכת לסמינרים ולהרצאות ביהדות ובכלל לא שייכת לנוגדי הדת או לשונאי הדת. אז בזה אתם לא יכולים להאשים אותי. אבל אני עוסקת בלימודי היהדות בזמני הפנוי ומכספי האישי או מכספי התורמים הפרטיים שמספסדים באופן חלקי סמינרים אלה. בטח שלא במקום ללכת לעבודה להתפרנס. העבודה לשם פרנסה היא חובה בארץ (לא רק בארץ שלנו)ולא בחירה. ואין שום סיבה שמי שמסוגל לעבוד פיזית ולא רוצה - יממנו אותו. אין שום סיבה שלחקל ק מהציבור הפרנסה תהיה בגדר חובה ואין ברירה ולחלק האחר בגדר בחירה וזאת כנטל על המדינה ולא כי מישהו בוחר מרצונו החופשי לממן אנשים אלה. מה גם שאתם סותרים את חוקי ההלכה שלכם בעצם זה שלא הולכים לעבודה. מי שמתחתן כדת משה וישראל נותן לאשתו כתובה ובה כתוב שהוא מתחייב לפרנס אותה נכון? אז מה פתאום יש בעיה עם ללכת ולפרנס את המשפחה? ולמה לכעוס על המדינה שהיא לא מוכנה יותר לשאת את התפקיד ואת חובותיו של כל אדם פרטי? אני כבר לא מדברת על זה שבמקום שהבעל יפרנס את האישה כפי שהתחייב לה האישה מפרנסת את הבעל ואת כל המשפחה בדרך כלל בציבור החרדי שזה כבר נושא עצוב אחר בפני עצמו אבל זוהי זכות הבחירה של כל אדם לחיות כפי רצונו והעיקר שלא יכפה על החברה את רצונותיו. גם ההורים שלי מעדיפים לקרוא ספרים ולדון בסוגיות משמעות החיים במקום לעבוד קשה ולהשתכר מאט אבל מצפונם המוסרי לא מאפשר להם לעשות את זה. החיים הם לא פיקניק ואף אחד לא אמר שהם כן. אז נכון צריך גם חיי רוח. אבל כמו שאתם יודעים "אין לחם - אין תורה". אז צריך למצוא את דרך האמצע האופטימלית לפרנסה וללימוד תורני במקביל והכל יהיה טוב בעזרת ה' יתברך. בברכת כל טוב סבטלנה

2.	המאמר שלכם מעליב ואינו משקף את המציאות	25-7-2010 16:05 * סבטלנה
	אתחיל בסטודנטים. לי זה צרם במיוחד מכיוון שגם אני סטודנטית. משום מה בציבור החרדי מקובל לחשוב שסטודנטים נהנים ממלגות מחיה. ובכן לא כך בכלל הדבר בארץ. כל סטודנט משלם שכר לימוד שנתי כ-10000 ש"ח לשנה בכל המוסדות האקדמיים המוכרים בארץ. נוסף לכך הסטודנט חייב לשלם שכירות דירה או מעונות. מעונות הכי זולים באוניברסיטה העברית בירושלים (שני שותפים החדר קטן ללא שירותים ללא מקלחת וללא מטבח) עולים כ-830 ש"ח לחודש לכל סטודנט. כמובן שסטודנט צריך גם לקנות ספרי לימוד (מאוד יקרים) וגם לממן לעצמו נסיעות ומה לעשות גם לאכול לפעמים הוא צריך ואף אחד לא מממן לו את זה. אז מי שהתברך בהורים עשירים ויכול לא לעבוד כי הם ממנים לו הכל - התמזל מזלו מי שלא כך אצלו הדבר - עובד. ואם פקפקתם בכמות שעות הלימוד של הסטודנט אז לימודיו של הסטודנט ממש לא מסתכמים בישיבה בהרצאות - שם הוא רק מקבל מושג מה עליו ללמוד. הסטודנט המצוי שוקד על הבנת החומר פתרון והגשת תרגילים שבועיים בכל קורס הכנה לבחנים שבועיים בכל קורס וכמובן גם למבחנים. מתי? בשעות היום והלילה בשבתות ובחגים - בכל רגע שהוא יכול לנצל לזה. סטודנטים רבים ישנים 2-3 שעות ביממה וגם זה לא תמיד. בתקופות היותר לחוצות סטודנטים לא ישנים כלל כמה יומיים שלושה ברצף עד שהם פשוט קורסים על ספר הלימוד ומתנתקים. אז מתי הם עובדים? בשעות הלילה בשבתות בחגים ובעיקר ב"חופשות" (שהן תקופות המבחנים). כמו כן סטודנטים רבים חוסכים כסף לפני שהולכים בכלל ללמוד. ואם שמעתם פעם על סטודנט שמקבל מלגה אז הנה האמת כפי שהיא קיימת במציאות: סטודנטים לתואר ראשון אף פעם לא מקבלים מלגת מחייה. המלגות שהם כן מקבלים מקנות הנחה מצומצמת בלבד על תשלום שכר הלימוד. כלומר במקרה "הטוב" הסטודנט ישלם 8000 ש"ח במקום 10000 ש"ח שכר לימוד - ובזה נגמרה כל המלגה. וגם כדי לקבל את זה אסור לו וגם להוריו להחזיק רכב להוריו אסור שתהיה דירה נוספת או נכסים וגם חייבים להגיש תלושי משכורת של הסטודנט ושל ההורים וגם מסמכים נוספים כדי להוכיח שסך כל הכנסות המשפחה הן מזעריות ביותר - אחרת לא יקבל גם הנחה מסכנה זו. מציאות הסטודנט בארץ היא עגומה מאוד. על כן סטודנטים רבים לא עומדים בה ורוכשים מחלות כרוניות רבות במהלך תקופת הלימודים שכן לא שעות השינה שלהם וגם לא התזונה שלהם אינם עונים לצרכיו של הגוף באופן ראוי כדי שיצליחו לשמור על בריאותם. מה גם שהסטודנטים חייבים להקפיד לשלם ביטוח לאומי בין אם הם עובדים ו בין אם לא. הסוג היחיד של הסטודנטים שמקבלים מלגות מחייה הם סטודנטים לתואר שני או לדוקטורט אבל אך ורק כאלה שלשם קבלת התואר הם נדרשים לעבודה מעשית במעבדות במסגרת משרה מלאה וחצי ואף כפולה. ובנוסף לעבודת מחקר מעשית זו הם גם לוקחים קורסים עיוניים וניגשים למבחנים. ולמען היסר ספק המדינה מרוויחה הרבה הרבה יותר כסף מעבודתו המעשית של הסטודנט (באופן ישיר) מהכסף שהיא השקיעה למלגת המחייה שלו. ולמען הסר ספק - כל סטודנט שאינו מניב עבודה יצרנית מעשית מעצם עשיית התואר- לא מקבל שום מלגת קיום וגם משלם על לימודיו ועל הכל כרגיל ולא משנה באיזה תואר מדובר (שני שלישי וכו') וגם לא משנה באיזה מקצוע. ואם שמעתם על סטודנט שכן קיבל איזושהי מלגה והוא לא עומד בתיאור שהבאתי כאן - סימן שאת המילגה קיבל מאיזושהי קרן פרטית או תורם חיצוני - אך בטח שלא מהמדינה. גם לכם יש קרנות ותורמים פרטיים - הרבה יותר ממה שיש לסטודנטים אבל זו זכותו של כל תורם לתרום ועל זה לא מדובר כאן אז נא לא לבלבל בין השניים. בהמשך ההשוואה לכאלה שמקבלים קצבאות והבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי אז לדעתי יש להבדיל בין כאלה שלא יכולים לעבוד בעקבות מגבלות כלשהן לבין כאלה שלא מוכנים לעבוד כי לדעתם יותר חשוב להם לעשות משהו אחר במקום זה ולא "לבזבז את הזמן" על עבודה. ואני מדגישה - עבודה כל שהיא - לאו דווקא מעניינת או מהנה או תורמת להעשרה הרוחנית של האדם ושל סביבתו. אמא שלי לדוגמא אשה בעלת השכלה גבוהה במתמטקה עסקה בברית המועצות בהוראת מדעים ומאוחד יותר בתכנות מערכות מידע וחישוב. וכשבאנו לארץ מה לעשות - לא הייתה לה שפה. הלכה ללשכת עבודה ומה שהיה להם להציע זה טיפול בקשישים סיעודיים ועבודות נקיון. כמובן - הכל בשכר מינימום.והיא לא זילזלה בכך והלכה לעבוד כי אין מה לעשות - צריך להתפרנס. ועסקה בדברים שלא נעימים לה ואף מגעילים אותה במשך שנים. ואבא שלי - כל השנים בארץ עובד בפרך כמסגר-רתך מרים משאות כבדים וזאת עם שעות נוספות ובשכר מינימום. והוא כבר בן 58 ובריאותו לא מזהירה כלל ועובד. וגם אמא שלי עובדת היום ברוך ה' במפעל וזה גם מאוד קשה לה וגם בשכר מינימום. בשנים הראשונות בארץ חיינו בצפיפות נוראית - שכרנו דירת שלושה חדרים עם עוד משפחה כך שבכל חדר שינה פצפון מתגוררת משפחה שלמה של 3 אנשים. חוץ מלחם וחומוס הכי זולים לא היה כל כך אוכל בבית. אני זוכרת איך במשך שנים ראשונות היינו מסתובבים בסוף יום עם אמא ליד חנויות ירקות שנסגרות ואוספים את הסחורה שהם היו זורקים - ירקות ופירות. בבית היינו חותכים את החלק הרקוב ואוכלים את החלק שראוי למאכל. ואני בת יחידה. גם ההורים שלי רצו עוד ילדים אבל הם ידעו שילדים עולים כסף והחיים הם לא פיקניק - מה לעשות. גם אני אולי הייתי רוצה להביא ילד ואפילו לא אחד אבל גם יודעת שילדים עולים כסף ואני סטודנטית ואין לי - אז אני לא מביאה עד שאסיים לימודים אעבוד יותר וארוויח מספיק ויהיה לי. אז אני אביא ילד ואולי אפילו כמה. עכשיו תגידו למה זה נראה לכם פייר שאנשים שעובדים קשה לפרנסתם עם שעות נוספות ולא מרשים לעצמם להביא ילד נוסף צריכים לממן ילדים של מישהו אחר שרוצה ללמוד תורה ולא מוכן לעבוד? למה? וגם אם אנשים אחרים שמרוויחים יותר מההורים שלי בזכות זה שרכשו מקצוע או פתחו עסק ועמלים לפרנסתם למה הם צריכים לממן מישהו אחר שלא רוצה לעבוד? מילא אם אדם לא מסוגל לעבוד מטעם מגבלות רפואיות זיקנה וכו'. אפילו אמהות חד הוריות שיש להן ילדים קטנים עובדות כי אין ברירה. ואם אתם טוענים שיש הפליה לציבור החרדי בקבלת הבטחת הכנסה לאומת הציבור החילוני אז תראו לי מישהו חרדי שעומד באותם תנאים כמו מישהו חילוני לקבלת קיצבה והחילוני קיבל והחרדי לא קיבל. אם תראו לי אחד כזה - אדאג באופן אישי שהוא יקבל מהביטוח הלאומי את מה שמגיע לו. החוק הוא אותו חוק לכל האזרחים - בין לחילוניים ובין לדתיים. אני אישית חילונית אך אני דווקא חובבת דת יש לי כמה וכמה נשים חרדיות שאני נמצאת איתן ביחסים מאוד הדוקים ואוהבת אותן מאוד וגם הן אותי. אני מאוד נהנית לראות הרצאה ב"ערכים" או ב"הדברות" ללכת לסמינרים ולהרצאות ביהדות ובכלל לא שייכת לנוגדי הדת או לשונאי הדת. אז בזה אתם לא יכולים להאשים אותי. אבל אני עוסקת בלימודי היהדות בזמני הפנוי ומכספי האישי או מכספי התורמים הפרטיים שמספסדים באופן חלקי סמינרים אלה. בטח שלא במקום ללכת לעבודה להתפרנס. העבודה לשם פרנסה היא חובה בארץ (לא רק בארץ שלנו)ולא בחירה. ואין שום סיבה שמי שמסוגל לעבוד פיזית ולא רוצה - יממנו אותו. אין שום סיבה שלחקל ק מהציבור הפרנסה תהיה בגדר חובה ואין ברירה ולחלק האחר בגדר בחירה וזאת כנטל על המדינה ולא כי מישהו בוחר מרצונו החופשי לממן אנשים אלה. מה גם שאתם סותרים את חוקי ההלכה שלכם בעצם זה שלא הולכים לעבודה. מי שמתחתן כדת משה וישראל נותן לאשתו כתובה ובה כתוב שהוא מתחייב לפרנס אותה נכון? אז מה פתאום יש בעיה עם ללכת ולפרנס את המשפחה? ולמה לכעוס על המדינה שהיא לא מוכנה יותר לשאת את התפקיד ואת חובותיו של כל אדם פרטי? אני כבר לא מדברת על זה שבמקום שהבעל יפרנס את האישה כפי שהתחייב לה האישה מפרנסת את הבעל ואת כל המשפחה בדרך כלל בציבור החרדי שזה כבר נושא עצוב אחר בפני עצמו אבל זוהי זכות הבחירה של כל אדם לחיות כפי רצונו והעיקר שלא יכפה על החברה את רצונותיו. גם ההורים שלי מעדיפים לקרוא ספרים ולדון בסוגיות משמעות החיים במקום לעבוד קשה ולהשתכר מאט אבל מצפונם המוסרי לא מאפשר להם לעשות את זה. החיים הם לא פיקניק ואף אחד לא אמר שהם כן. אז נכון צריך גם חיי רוח. אבל כמו שאתם יודעים "אין לחם - אין תורה". אז צריך למצוא את דרך האמצע האופטימלית לפרנסה וללימוד תורני במקביל והכל יהיה טוב בעזרת ה' יתברך. בברכת כל טוב סבטלנה

1.	ביטול הבטחת הכנסת/ה	23-6-2010 11:34 * מוטי אשדוד
	צריך לתת לתלמידים ולאברכים תעודות סטונדנט

חדשות 24 » וידאו ותמונות - פוליטי » חסר תקדים: בג"ץ הורה על ביטול הבטחת הכנסה לאברכים

וידאו ותמונות - פוליטי

·	ירושלים: המועמדים לראשות העיר באמירת הסליחות - תמונות
	\| יום ראשון כ"ב באלול תשע"ח

·	הבחירות בפתח: צפו בפאנל הסוער עם האסטרטגים שמאחורי המועמדים לראשות העיר
	\| יום רביעי י"א באלול תשע"ח

·	ירושלים: השרים דרעי ובנט בסיור משותף בבית הספר 'שתילים' - תיעוד
	יוסי אייזנשטיין \| יום חמישי כ"ט באייר תשע"ז

·	השר יעקב ליצמן נצפה בדקות האחרונות בציון הרשב"י במירון - תמונות
	\| יום חמישי ט"ו באייר תשע"ז

·	רבנים שרים ואישי ציבור בהלווית הגב' אסתר דרעי ע"ה - תמונות
	\| יום שישי ט' באייר תשע"ז

·	תמונות: בטדי נערכים להגעת האלפים מחר - תיעוד מההיערכות
	\| יום רביעי ט"ז בניסן תשע"ז

·	יו"ר וועדת הכספים ח"כ משה גפני בסיור במעלה עמוס - גלריה
	יוסי אייזנשטיין \| יום חמישי י"ח באדר תשע"ז

·	חבר הכנסת ישראל אייכלר בסיור בעיר ערד - גלריה
	יוסי אייזנשטיין \| מוצאי שבת כ"ב בשבט תשע"ז

·	תמונות: מצבו של מרן הגראי"ל שטיינמן - נהירת אח"מים למעייני הישועה
	\| יום ראשון ב' בשבט תשע"ז

·	ח"כ מלכיאלי בביקור במוסדות 'כאייל תערוג' בירושלים - תמונות
	יוסי אייזנשטיין \| יום ראשון כ"ד בטבת תשע"ז

מוסדות רחל אימנו | פרסום באתר | צור קשר | אודות האתר